הבוהק שמאיר מבעד ללכלוך

    ד"ר רונית לזר No Comments on הבוהק שמאיר מבעד ללכלוך
    23:57
    14.05.24
    אבי יעקב No Comments on חיסול ממוקד: פעילי חיזבאללה חוסלו בלב העיר צור

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    שמחה רבה, טרחה רבה, אביב הגיע, פסח בא.
    האביב העטור בפריחה ובלבלוב מעורר באדם מטבעו תחושות של חיוניות והתחדשות. אולם, לא פעם עומד האביב גלמוד ונכלם בפתחי בתים רבים בהם הדלי והסמרטוט מונפים כדגל.
    רובנו אוהבים את הנקי, המסודר והמאורגן. זה עושה לנו טוב מחוץ ומבפנים. גם אם לא תמיד אנו אוהבים לנקות, אנו רגועים כשסביבנו נקי ומסודר. אנו מרגישים שאנו מסוגלים לחשוב בראש נקי יותר. ישנה יותר פניות נפשית . הרגשה שיש סדר בעולם, ישנה תחושה של שליטה על הסביבה הפנימית והחיצונית כאחת.
    עם זאת עלינו להיזהר משתי נטיות קיצוניות בציר הזה של הניקיון. האחת, הנטיה לניקיון וסדר כפייתי ומנגד הנטיה להיטמן תחת הררי בלגן ולכלוך.
    אלו הנוטים לקצה הראשון הכפייתי, מונעים על ידי דחף פנימי, פעמים בלתי נשלט, לנקות ולנקות, לרוקן ולרוקן, לצחצח ולמרק. הם לא יהיו רגועים עד אשר הכל ממורק ומצוחצח ללא סימן קל של טביעות אצבעות. בעיקר טביעת אצבע אנושית. קשה להם לוותר ולהיות גמישים הן בניקיונות והן בהבנה שיש עוד אחרים בבית-הילדים , הבן זוג או הבת זוג. הדיאלוג היחיד שלהם הוא מול הלכלוך. הם עסוקים בו או יותר נכון במיגורו.
    בקצה השני, נמצאים האנשים שדווקא נמנעים מלנקות. קשה להם לנקות, ולהוציא מתוכם ומביתם את הלכלוך. צעד זה לדידם הוא כמעט טראומטי. כמעט כמו להוריד חלק מעצמם (לרוב לא-מודע). הם מרגישים חשופים. אלו אנשים שעורמים סביבם שכבות של ניירת, של לכלוך, של בגדים שכבר אינם ברי שימוש. הערימות הללו נותנות להם תחושה של מוגנות, של מוכרות, של קביעות.
    ובאנלוגיה נפשית – איך תופסים פרופורציות?
    צעד ראשון התבוננות- אני מציעה בין ניקיון לניקיון או בין שכבות הלכלוך, להתבונן!. להתבונן בלכלוך (לא בהכרח הלכלוך הממשי ) ולבחון מה הוא מעורר בנו. מדוע אנו ממהרים לסלקו או מנגד לא רואים בקיומו. נסו לשחק באסוציאציות שמעוררות בכם הלכלוך ובחנו האם אכן כל לכלוך הוא בגדר כיליון? האם הסטריליות שאנו תובעים אינה פוגמת במידה במרקם האנושי?
    בכל אדם יש מידה זו או אחרת של לכלוך אנושי. לכלוכים שונים . יש לכלוכים נפשיים שלא בהכרח טוב וצריך לטהרם (כמו שישנם חיידקים טובים). פעמים מה שנדרש מאתנו הוא רק להכילם!. להכיל את הלכלוך הקיים בתוכינו. הקיים בבן/ת זוגנו ,בילדינו, ובאלו הסובבים אותנו.
    מנגד, יש אשר חוששים לנקות, לטהר ולהתבונן בלכלוך שבתוכם. הם חיים בהכחשה ובעיוורון פסיכולוגי סלקטיבי. הם לא מבחינים בין לכלוך למה שלא. מה מלוכלך? איפה? זה?! ישנו לכלוך שכן צריך להיפטר ממנו, להוקיעו מתוכינו או לעבדו ולהמירו למשהו נסבל, מקדם ומצמיח.
    צעד שני- התייחסו לסביבה האנושית. ניקוי הלכלוך הוא לעולם לא רק ביני מלבינו אלא תמיד בהקשר לסביבה. התבוננו בפני הילדים וראו מה עושה להם הניקיון. הם עשויים להיות ה"מד ניקיון" שלכם. אם הם נהנים ורגועים סימן שמידת הניקוי תואמת. אם הם לחוצים, בכיינים או קפואים ונוקשים אולי יש יותר מידי לחץ סביב הניקיון והדרישה לסדר. גם הילדים של אלו הנמצאים בקצה השני יכולים ללמד אותנו. הם עשויים לגלות חוסר גבולות ותחושה של ללכת לאיבוד בתוך כל הבלגנים. הם לרוב, יתביישו להביא חברים הביתה ועשויים להיות מנודים חברתית. אז הוציאו ראשכם מבעד להרי הבלגן והביטו אל תוך עיני ילדיכם.

    צעד שלישי – הרחבה והבחנה. אנשים שבקצוות בוחנים את העולם ממקום צר ומצומצם של שחור לבן (יותר הראשונים) או מקום של כאוס וטשטוש בין כל הדברים (יותר השניים). לראשונים, הייתי מציעה להוסיף צירים נוספים לחוויות שלכם עם עצמכם וילדיכם. היום בעיצומו של ניקיון של פסח אין אולי כמעט אפשרות לעסוק בתחומים אחרים אבל אפשר להרחיבו. נסו להכניס הומור בין הניקיונות, על הניקיונות ואפילו אפשר, בטוב טעם, על עצמכם. בסוף היום, שבו במרפסת יחד עם ילדכם והקשיבו לחוויות שעברו עליהם במהלך היום (10 דק') וכד'. לאלו בקצה השני, אני מציעה לערוך הבחנות, קטיגוריות. דוקא פסח זו הזדמנות לקרוא לדברים בשמם. מראש החליטו להקצות שלוש סלים (קונקרטי וסמלי)- האחד לדברים שתשמרו בבית. השני- הדברים שצריכים תיקון ,והשלישי- הדברים שצריך לזרוק. הסל הראשון הוא לא בהכרח הגדול מכולם.
    צעד שלישי- אם דבר לא משתנה פנו להתייעצות (לאחר פסח). אפשר לקאוצ'ר אם הבעיה פשוטה וטכנית בלבד. ואם מדובר במחסומים יותר פנימיים פנו לאיש טיפול. ראו בזאת הזדמנות נהדרת לשחרור משעבוד !
    זכרו לא כל לכלוך הינו חמץ – תורתינו הקדושה מורה לנו "לא ייראה לך חמץ" תלמוד לומר "שאור, לא יימצא בבתיכם". חז"ל מגדירים לנו מהו חמץ ומהו לא חמץ, איזה כמות אסורה, היכן, מתי וכו'.
    ויחד עם זאת, כמו בכל מצווה קיים הידור מצווה- מותר ואף מבורך להדר במצווה. כן, זה בסדר לעשות מעבר (אך במידה מתאימה) ובעיקר נעשה מתוך כוונה, שמחה והכרת הטוב!
    שנזכה כולנו.

    ד"ר רונית לזר, עו"ס קלינית. מטפלת במבוגרים, נוער וילדים. קליניקה פרטית באלעד ובירושלים. מרצה במכללה החרדית מבח"ר , חברת סגל האקדמי של אוניברסיטת חיפה ומנהלת את הפורום "פורטל הנפש".
    לשאלות ותגובות ניתן לפנות לכתובת [email protected] או לנייד 052-6346334



    0 תגובות